למה הרחפנים של אוקראינה תלויים בסטארלינק? מומחה מסביר ב-CBS
לפי הכתבה, מזכיר המדינה רוביו אמר שמאסק החליט לבדו, ומומחה לביטחון בחלל מכנה "מזעזעת" את היכולת של אדם אחד לפעול כך.
למה הכתבה הזאת? מהסרטונים של CBS News שנצפו הכי הרבה מאז אתמול, עם 88,776 צפיות.
CBS News: חטיבת החדשות של רשת CBS, ביתה של תוכנית התחקירים "60 דקות", שמשודרת מאז 1968. 7.1 מיליון מנויים ו-6.8 מיליארד צפיות.
Diving into Musk's order to restrict Ukraine's access to SpaceX satellites
מה אפשר ללמוד מהסרטון
לחצו לקפיצה
- 0:00לפי מקורות של CBS, מאסק הורה להאט את גישת אוקראינה לסטארלינק, שעליה נשענים הרחפנים וההגנה שלה.
- 0:27טיאב מדווח מלונדון שמהירויות האינטרנט כבר מתחילות להתאושש.
- 1:06לפי הדיווח, רוביו אמר שמאסק החליט לבדו. נבחנת גם השאלה אם דיבר קודם עם טראמפ.
- 2:42סוופ מסביר שרחפני תקיפה צריכים תקשורת רחבה, מהירה ועמידה בשיבושים, וסטארלינק סיפקה אותה.
- 4:45סוופ מצטט את הנרי השני ואומר שהכוח של אדם פרטי אחד על טכנולוגיה ביטחונית מזעזע.
- 5:31איך חוזים עתידיים עם חברות חלל יאזנו בין פיקוח ממשלתי לאמינות מסחרית.
"המהירויות מתחילות לחזור", מדווח אימתיאז טיאב, הכתב הבכיר לענייני חוץ של CBS News, בשידור חי מלונדון. חיבור האינטרנט הלווייני של אוקראינה, שהואט בימים האחרונים, חוזר בהדרגה לפעול. השאלה שהעסיקה את הרשת עדיין פתוחה: מי הורה להאט אותו.
כפי שסיפרנו כאן, לפי מקורות של CBS ההוראה הגיעה מאילון מאסק עצמו. בכתבה החדשה טיאב מוסיף שלפי הדיווחים, מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר שמאסק לבדו קיבל את ההחלטה. טיאב בוחן גם אם מאסק דיבר קודם עם הנשיא דונלד טראמפ, על רקע היחסים המשתנים בין וושינגטון לקייב ולמוסקבה.
מה שהופך את הכתבה הזאת לשונה מהדיווחים של אתמול הוא החלק השני שלה. קלייטון סוופ, סגן מנהל הפרויקט לביטחון בחלל במכון המחקר CSIS בוושינגטון, מסביר למה מהירות החיבור היא עניין של חיים ומוות בחזית. לדבריו, הרחפנים כבר אינם רק כלי תצפית. רבים מהם הפכו לנשק תקיפה חד-פעמי, וכדי להפעיל אותם צריך תקשורת רחבה, מהירה ועמידה בשיבושים. "סטארלינק היה פתרון מוכן לזה", הוא אומר, ומוסיף שהרשת עמידה מאוד בפני ניסיונות שיבוש. קוראים בישראל, שלמדו להכיר בשנים האחרונות את מלחמת הכטב"מים מקרוב, יבינו את ההסבר בלי קושי.
המגישה שואלת אם ראוי שלמנהל של חברה פרטית תהיה השפעה כזאת על מלחמה, ומזכירה פעמים קודמות שבהן מאסק הגביל גישה ללוויינים. אחת המוכרות שבהן היא מ-2022, כשסירב, לפי הביוגרפיה שכתב עליו וולטר אייזקסון, להפעיל את הכיסוי לטובת תקיפה אוקראינית של רחפנים ימיים ליד קרים. סוופ מצטט את המלך האנגלי הנרי השני, ואומר שזה "פשוט די מזעזע לחשוב על היכולת של אדם אחד באמת לפעול" כך.
בתגובות, שהצטברו מהר בהרבה מהרגיל בערוץ, חוזרת שאלה אחת: האם אירופה ומדינות אחרות יכולות להמשיך להישען על טכנולוגיה שהמפתח שלה נמצא בידי אדם אחד. סוופ מציע תשובה זהירה משלו. לדבריו, החוזים הבאים של ממשלת ארה"ב עם חברות החלל יצטרכו לאזן בין פיקוח של המדינה לבין האמינות המסחרית שהפכה את החברות האלה לאטרקטיביות מלכתחילה.
פורסם ב-Trari
לאן עכשיו?
- ערוץ
- CBS News
- מנויים
- 7,110,000
- צפיות לערוץ בשבוע האחרון
- 21,086,276
- קצב הצפיות של הערוץ (ליממה)
- 1,420,961 (ביום רגיל: 2,634,683)
- הסרטון עלה
- 21 באוקטובר 2026
- צפיות לסרטון עד עכשיו
- 88,776 (פחות מיממה באוויר)
- קצב הצפיות של הסרטון (ליממה)
- 221,494
המספרים
הכתבה צברה כמעט 90 אלף צפיות בשבע שעות, והיא הסרטון החדש הנצפה ביותר של CBS News מאז אתמול.
💡 בחנו את עצמכם
באיזו עיר נמצא מכון המחקר CSIS, שבו עובד קלייטון סוופ?
המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) הוא מכון מחקר שמשרדיו נמצאים בבירת ארצות הברית, וושינגטון.