פרידמן צופה סוף קרוב למלחמה באיראן, אך לא יודע כיצד

האנליסט הגאופוליטי מעריך שהמחיר הכלכלי מחייב את וושינגטון וטהרן לסיים את העימות, ומזהה מעבר אמריקאי לחלוקת הנטל הביטחוני עם מדינות אחרות.

ערוץ: ABC News (Australia) ערוץ באנגלית ·

אוסטרליהכתבה מ-10 בנובמבר 2026מערכת Trari

למה הכתבה הזאת? מהסרטונים של ABC News (Australia) שנצפו הכי הרבה מאז אתמול, עם 37,545 צפיות.

ABC News (Australia): חטיבת החדשות של ABC, תאגיד השידור הציבורי של אוסטרליה. 2.6 מיליון מנויים ו-1.7 מיליארד צפיות.

The Iran war will end ‘fairly soon’, says geopolitical forecaster George Friedman | The Business

וואטסאפ

מה חשבתם?

עוד 20 כתבות על המלחמה באיראן ›

מה אפשר ללמוד מהסרטון

לחצו לקפיצה

0:00פרידמן צופה סיום קרוב למלחמה בגלל הלחץ הכלכלי על הצדדים, אך אינו יודע כיצד יושג.
0:56הוא מייחס לטראמפ שתי מטרות: ביטול היכולת הגרעינית האיראנית וסיום משבר הנפט.
2:00לשיטתו, ארצות הברית מבקשת לחלוק את האחריות לביטחון העולמי, ולא לשאת בה לבדה.
3:41אוסטרליה, יפן והודו מוצגות כשותפות המסוגלות לקבל אחריות ביטחונית רחבה יותר באזורן.
5:03פרידמן טוען שסין זקוקה למעבר מכלכלה הנשענת על יצוא לכלכלה המבוססת יותר על צריכה פנימית.
5:53הבינה המלאכותית ממשית בעיניו, אך ההבטחות מוגזמות; החברות צריכות להתמקד בהכנסות ולא רק בגיוס השקעות.

שני הצדדים זקוקים לסיום המלחמה באיראן, ולכן היא צפויה להסתיים בקרוב למדי: זו הערכתו של האנליסט הגאופוליטי ג'ורג' פרידמן. לצד התחזית הנחרצת, הוא מבהיר שאינו יודע באיזה מנגנון יסתיים העימות או כיצד תיראה ההסדרה.

פרידמן, מייסד Geopolitical Futures, התראיין לתוכנית The Business של ABC News, חטיבת החדשות של תאגיד השידור האוסטרלי, בשולי כנס UBS בסידני. הריאיון פורסם תחת הכותרת "The Iran war will end 'fairly soon', says geopolitical forecaster George Friedman | The Business", כלומר: המלחמה באיראן תסתיים בקרוב למדי, אומר החזאי הגאופוליטי ג'ורג' פרידמן.

לדבריו, הלחץ הכלכלי על ארצות הברית ועל איראן הוא שמחייב התקדמות לסיום הלחימה. הוא מייחס לנשיא דונלד טראמפ שתי מטרות מקבילות: ביטול היכולת הגרעינית האיראנית וסיום משבר הנפט. התחזית שלו אינה נשענת על הסכם שהוא מציג בריאיון, אלא על הערכתו ששני הצדדים מתקשים לשאת במחיר העימות.

משם הוא מרחיב את המבט לשינוי בתפקידה של ארצות הברית בעולם. לשיטתו, וושינגטון אינה רוצה עוד לשאת לבדה באחריות לביטחון הבינלאומי. הוא רואה באוסטרליה, ביפן ובהודו מדינות בעלות יכולת גדלה לקחת אחריות אזורית, ומדגיש שחלוקת הנטל אינה בהכרח נסיגה אמריקאית מוחלטת.

גם את האיום הסיני הוא מבקש לבחון דרך הכלכלה. פרידמן מצביע על תלותה של סין ביצוא לשוק האמריקאי, וטוען שסין ורוסיה אינן מציבות את אותה רמת איום שמייחסים להן מתוך תפיסות של עשורים קודמים. לדבריו, סין צריכה לעבור בהדרגה למודל הנשען יותר על צריכה פנימית.

בסיום מגיעה השיחה לבינה מלאכותית. פרידמן מבחין בין טכנולוגיה ממשית לבין הבטחות מוגזמות של התעשייה, במיוחד בנוגע לעצמאות כמעט בלתי מוגבלת של מערכות. הוא אינו מבטל את הצורך בהשקעה, אך סבור שהענף צריך להתבגר: לעבור מהתמקדות בגיוס כסף להוכחת הכנסות.

פורסם ב-Trari

הכי נצפים היום ›