אוזדאג לארדואן: מיהם האנשים הלא צפויים בפרשת הקרנות?

בכיר האופוזיציה דורש לפרסם את רשימות המעורבים, וטוען שהצהרות בעד שקיפות אינן מתורגמות לחשיפה בפועל.

טורקיהכתבה מ-8 בנובמבר 2026מערכת Trari

למה הכתבה הזאת? מהסרטונים של SÖZCÜ Televizyonu שנצפו הכי הרבה מאז אתמול, עם 178,433 צפיות.

SÖZCÜ Televizyonu: ערוץ החדשות של העיתון הטורקי סוזג'ו, שנוטה לאופוזיציה, מאז 2021. 2.3 מיליון מנויים ו-3.1 מיליארד צפיות.

Selçuk Özdağ Yeri Yerinden Oynatacak! AKP'ye Çok Sert Fatma Betül Sayan Kaya Sözleri

וואטסאפ

מה חשבתם?

עוד 18 כתבות על פרשת הקרנות בטורקיה ›

מה אפשר ללמוד מהסרטון

לחצו לקפיצה

1:08אוזדאג טוען שהשיטה הנשיאותית פוגעת במנגנוני הפיקוח ובתפקוד המוסדות.
3:43הוא דורש לחשוף מי הם האנשים הלא צפויים שאליהם, לדבריו, התייחס ארדואן.
6:05אוזדאג מבקש לפרסם את רשימות המשתתפים בקרנות ואת שמות בעלי החברות.
7:00ארבאש מזכירה ששימשק אמר כי ההחלטה על פרסום הרשימות אינה בידיו.
10:10אוזדאג טוען שהפרשה פוגעת בתמיכה במפלגת השלטון, תוך התייחסות לסקרים.
13:30דוגמה מנורווגיה משמשת אותו להשוואה בין תרבויות של אחריות ציבורית והתפטרות.

ההתבטאות על אנשים שלא ציפו למצוא בפרשת הקרנות בטורקיה מחייבת פרסום שמות, כך אומר סלצ'וק אוזדאג, סגן יו"ר סיעת יני יול בפרלמנט. בריאיון לפינאר ארבאש בערוץ סוזג'ו טלוויזיון (SÖZCÜ Televizyonu) מטורקיה, הוא מתעכב על הביטוי שהוא מייחס לנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, ודורש לדעת למי התכוון הנשיא.

השיחה עוסקת בחקירת הקרנות ובחשדות למניפולציות בשוק ההון, על רקע הפרשה הנקשרת בשמה של פאטמה בטול סאיאן קאיה, שכיהנה כשרת המשפחה והמדיניות החברתית. אוזדאג מבקש להרחיב את הבירור מעבר למעורבים הישירים: לדבריו, יש לחשוף גם קשרים פוליטיים ולברר מי לא פעל ומי מנע פעולה.

הדרישה המעשית שלו היא לפרסם את רשימות האנשים שנכנסו לקרנות ויצאו מהן, וכן את שמות בעלי החברות. הוא מפנה ביקורת לרשות שוק ההון הטורקית, SPK, לגופי הבורסה ול-MASAK, יחידת המודיעין הפיננסי העוסקת במאבק בהלבנת הון. לטענתו, הכשל קשור גם לשיטה הנשיאותית ולמידת העצמאות של מוסדות הפיקוח.

ארבאש מזכירה במהלך הריאיון את דברי שר האוצר מהמט שימשק, שלפיהם אין לו חלק בהחלטה אם לפרסם את הרשימות. אוזדאג מתאר את המצב כמשחק של שוטר טוב ושוטר רע: גורמים מסוימים קוראים לחשיפה, ואחרים אינם חושפים. זו ביקורתו על התנהלות השלטון, ולא הצגה של ממצאי חקירה חדשים.

בהמשך הוא טוען שהפרשה פוגעת בתמיכה במפלגת הצדק והפיתוח, ומסיים בהשוואה לנורווגיה ובדיון באחריות ציבורית ובתרבות ההתפטרות. המסר שלו הוא שפרסום שמות ובירור האחריות צריכים להגיע גם לדרג הפוליטי, ולא להיעצר בגופים הפיננסיים.