עוד
סרטון ששווה להכיר

מי כתב בימי בית ראשון? העדויות שמציג ויינשטוב לאלכס צייטלין

בפרק הרביעי של "סוד האותיות", ד"ר דניאל ויינשטוב מוצא בחרסים ובצורת האותיות עדויות לכתיבה שלא הייתה נחלתם של פקידים בלבד.

מקום 10 במצעד מדע וטבע

למה הכתבה הזאת? כבר 12,017 צפיות לסרטון, וזה מה שיש בו.

כתובות העבריות הקדומות: מה הן מספרות לנו? | ד״ר דניאל ויינשטוב | סוד האותיות – פרק 4כתובות העבריות הקדומות: מה הן מספרות לנו? | ד״ר דניאל ויינשטוב | סוד האותיות – פרק 4
מה חשבתם?

מה אפשר ללמוד מהסרטון

לחצו לקפיצה

  1. 10:35ויינשטוב מסביר כיצד הכתב העברי פיתח מאפיינים נפרדים מהכתב הארמי והפיניקי החל מהמאה התשיעית לפני הספירה.
  2. 15:45רוב הכתיבה על פפירוס וקלף לא שרדה; ויינשטוב מסביר מדוע הממצא שנותר אינו משקף את כל מה שנכתב.
  3. 32:20ממצאים מגזר, מבית שמש ומאשתמוע משמשים את ויינשטוב לטיעון שקריאה וכתיבה התקיימו גם בקרב אנשים פרטיים.
  4. 48:05כתובת השילוח מוצגת לצד השערה שהיא ציטוט מתוך "ספר דברי הימים למלכי יהודה" האבוד.
  5. 53:50לוחיות הכסף מכתף הינום נושאות נוסח של ברכת כהנים, מן העדויות הקדומות לטקסט מקראי.
  6. 56:20מכתב הקוצר ממצד חשביהו נבחן כמסמך משפטי המעיד על זכויות עובדים ועל שימוש בכתיבה בחיי היום-יום.

קנה הכתיבה נעלם מזמן, אבל התנועה שלו נשארה באותיות. בשיחה עם אלכס צייטלין מסביר ד"ר דניאל ויינשטוב כיצד הקווים העבים והדקים שנוצרו בכתיבה בדיו השפיעו גם על אותיות שנחרתו באבן ובחותמות. מבחינתו, זו עדות לכך שהכתיבה בדיו הייתה נפוצה בעולם העברי הקדום, אף שרוב החומר שעליו כתבו התכלה.

זו אחת התשובות שנותן הפרק הרביעי של "סוד האותיות" לשאלה מה הכתובות העבריות הקדומות מספרות לנו. ויינשטוב מציג עברית ששימשה לניהול, למכתבים אישיים ולפקודות צבאיות. הוא מסביר כיצד התפתחו לכתב העברי מאפיינים משלו, בנפרד מהכתב הארמי והפיניקי, ומצביע על ממצאים שלדבריו מעידים שגם אנשים פרטיים ידעו לקרוא ולכתוב כבר במאה העשירית לפני הספירה.

ההבחנה החשובה בשיחה היא בין מה שנכתב לבין מה שהצליח לשרוד. פפירוס וקלף מתכלים באקלים המקומי; חרסים נשארים. כך, רישומי המסים בחרסי שומרון נעשים חלון לשגרת הממלכה. גם בתגובות עולה שאלת תפוצת האוריינות: צופה מבקש לשמוע כיצד פרופ' ישראל פינקלשטיין יתמודד עם הטיעונים שמציג ויינשטוב.

השיחה, שצברה כ-12 אלף צפיות בשלושה ימים, עוברת גם לממצאים מוכרים יותר. בכתובת השילוח ויינשטוב מציג השערה שלפיה הטקסט מצטט ספר אבוד על מלכי יהודה; בלוחיות הכסף מכתף הינום הוא מראה נוסח קדום של ברכת כהנים. בהמשך מגיע מכתב הקוצר ממצד חשביהו, שאותו הוא קורא כמסמך משפטי על זכויות עובדים. לצד המלכים ומפעלי הבנייה, נשמרה בכתב גם פנייה של אדם עובד.

פורסם ב-Trari

לאן עכשיו?

מה אומרים הצופים

  • אלכס, הדברים שלו לגבי תפוצת האוריינות בישראל ויהודה במאות 10 - 9, סותרים לגמרי את הגישה של פינקלשטיין. אולי כדאי לשמוע איך פינקלשטיין מסביר את עמדתו שלו הייתה כתיבה משמעותית (הוא הסביר הרבה פעמים, אבל הוא לא מתמודד אם טענות כמו של ויינשטוב)
    @גידיקוסטאלתגובה ב-YouTube
  • איך ידעו להפוך בתורה את הכתב העברי לאשורי?
    @נעמיביקסר-כ4קלתגובה ב-YouTube
  • פשוט מטורף: שם אחרי שם היו בערוץ. רק מדגיש את חשיבות המאגר שאלכס יצר
עוד 2 תגובות

תגובות ציבוריות מעמוד הסרטון ב-YouTube

חדש: Trari באינסטגרם

העובדות
מנויים
82,200
צפיות לערוץ בשבוע האחרון
135,128
קצב הצפיות של הערוץ (ליממה)
29,242 (ביום רגיל: 21,734)
הסרטון עלה
10 בנובמבר 2026
צפיות לסרטון עד עכשיו
12,017 (3 ימים באוויר)
קצב הצפיות של הסרטון (ליממה)
3,220 (ביום רגיל: 6,321)

המספרים

הפרק על הכתובות העבריות הוא שיחת עומק נוספת בסדרת "סוד האותיות". אלה נתוני הצפייה והתגובות שלו, לצד תמונת הערוץ.

מנויים
82,200
ללא שינוי משמעותי בשבוע האחרון
צפיות בסך הכול
33,392,748
צפיות ביום
29,242
ביום רגיל: 21,734
הסרטון
צפיות
12,017
לייקים
204
תגובות
39
ימים באוויר
3
מנויים: הערוץ לעומת ערוצים דומים
טופטן
126,000
נכון ל-13 בנובמבר 2026 · מקור הנתונים: Trari Social News, Trari Traffic Trends and Ranking Platform, Google YouTube
ספירות המנויים, הצפיות, הלייקים והתגובות הן של YouTube. הקצבים, היום הרגיל, הדירוגים, ההשוואות והקטגוריות הם חישובים של Trari.
Developed with YouTube

💡 בחנו את עצמכם

באיזה אתר נמצאו לוחיות הכסף הנושאות נוסח קדום של ברכת כהנים?