הרפובליקה של משה ברנט, ושאלת המקלט לעם היהודי
בפורום החדש בערוץ של אלכס צייטלין, ההצעה להגדיר אומה ישראלית אזרחית פוגשת התנגדות מצד משתתפים שרואים בזהות היהודית יסוד שאי אפשר להפריד מהמדינה.
Alex Tseitlin
כתבה מ-למה הכתבה הזאת? אחד הסרטונים שנצפו הכי הרבה מאז אתמול, עם 4,240 צפיות.
האם רפובליקה ישראלית אפשרית? | הפורום של ד״ר משה ברנט - דיון מס׳ 1
מה אפשר ללמוד מהסרטון
לחצו לקפיצה
- 2:40ברנט מגדיר רפובליקה באמצעות עם אזרחי-טריטוריאלי, ומכאן בוחן מחדש את הגדרת ישראל.
- 7:44לטענת ברנט, הקושי לקבוע חוקה וחובת גיוס שווה נובע מהגדרת המדינה כמדינת העם היהודי.
- 30:45צביקה משיב שישראל היא מדינת מקלט ליהודי העולם, ולא מדינת לאום רגילה.
- 34:40ברנט קושר את היעדר החוקה והגבולות המוגדרים לתפיסת המדינה היהודית.
- 44:15ברנט מציע בדיעבד שותפות אזרחית מלאה לערביי הארץ תמורת נאמנות וגיוס עם הקמת המדינה.
- 50:45אפרים טוען שהזהות היהודית והזהות הישראלית אינן ניתנות להפרדה באמצעות הגדרות פורמליות.
למי שייכת מדינת ישראל: לאזרחים שחיים בה, או לעם היהודי גם מעבר לגבולותיה? ד"ר משה ברנט מעמיד את השאלה הזאת במרכז המפגש הראשון של הפורום שלו ב"באים אל הפרופסורים", בערוץ של אלכס צייטלין. הוא מבקש להתחיל בהגדרות, אבל הנוכחים לא משאירים אותן על הלוח: בתוך זמן קצר הדיון מגיע לגיוס חרדים, ליהדות התפוצות ולמעמדם של האזרחים הערבים.
ההקלטה, שכותרתה "האם רפובליקה ישראלית אפשרית? | הפורום של ד"ר משה ברנט - דיון מס' 1", צברה כ-4,200 צפיות מאז אתמול. מי שנכנס אליה מקבל לא רק הרצאה, אלא גם התנגדויות מפורטות לתזה שמציג המארח.
לפי ברנט, רפובליקה נשענת על עם אזרחי שמוגדר ביחס לטריטוריה. הוא טוען שהגדרת ישראל כמדינת העם היהודי, ולא כמדינת האזרחים היושבים בה, מקשה על יצירת חוקה ועל קביעת חובות שוות. מבחינתו, שאלת הגיוס אינה רק מחלוקת על חוק מסוים: היא נובעת מהשאלה מי הוא הציבור שהמדינה אחראית כלפיו ושנושא בחובותיה.
צביקה, משתתף בדיון, מציב מולו תפיסה אחרת: ישראל היא גם מדינת מקלט ליהודים בעולם, ולכן אי אפשר לבחון אותה כמדינת לאום רגילה. הוויכוח ביניהם נוגע להבחנה בין עם היסטורי לבין אומה מדינית, ולשאלה מה יישאר מהקשר ליהדות העולם בתוך ההגדרה שברנט מציע.
בהמשך ברנט מתאר שותפות אזרחית מלאה עם ערביי הארץ, שלדעתו היה צריך להציע תמורת נאמנות וגיוס כבר עם הקמת המדינה. אפרים, משתתף נוסף, מערער על עצם ההפרדה בין זהות יהודית לישראלית. הוא גם חולק על ההנחה שאפשר לפתור את שאלת ההשתלבות באמצעות הגדרה אזרחית: לשיטתו, הזהויות וההשתייכות האזורית אינן נעלמות כשמשנים את המונחים.
פורסם ב-Trari
לאן עכשיו?
זה הערוץ שלכם?לבעלי הערוץ ולצוות שלו: תמונה וטקסט מוכנים לשיתוף עם הקהל
שתפו את הכתבה עם הקהל שלכם. הכל מוכן:
לסטורי באינסטגרם או לסטטוס בוואטסאפ
לפוסט קהילה או לתיאור הערוץ
- ערוץ
- Alex Tseitlin
- מנויים
- 82,200 ▲ 100 השבוע
- צפיות לערוץ בשבוע האחרון
- 188,312
- קצב הצפיות של הערוץ (ליממה)
- 28,502 (ביום רגיל: 24,554)
- הסרטון עלה
- 7 בנובמבר 2026
- צפיות לסרטון עד עכשיו
- 8,500 (2 ימים באוויר)
- קצב הצפיות של הסרטון (ליממה)
- 4,241 (ביום רגיל: 8,039)
המספרים
הדיון הוסיף אלפי צפיות מאז אתמול. הנה היקף הצפייה בהקלטה ובערוץ של אלכס צייטלין.
💡 בחנו את עצמכם
באיזו שנה פורסמה הצהרת בלפור, שעולה בוויכוח במפגש?
הצהרת בלפור פורסמה בנובמבר 1917, במכתב של שר החוץ הבריטי ארתור ג'יימס בלפור ללורד רוטשילד.