שניאור ליפסקר נשלח למפקח, ויצא עם עידוד לצייר

ב"דוקו נשמה" בהידברות, הצייר חוזר לגמגום שהקשה עליו לדבר ולדרך שמצא לשלב בין האמנות ללימוד התורה.

ערוץ:

הידברות כתבה מ-5 בנובמבר 2026מערכת Trari

למה הכתבה הזאת? אחד הסרטונים שנצפו הכי הרבה מאז אתמול, עם 7,644 צפיות.

"הרגשתי חסום בגלל הגמגום, ואז גיליתי את הציור": שניאור ליפסקר בסיפור חיים מעורר השראה

מה אפשר ללמוד מהסרטון

לחצו לקפיצה

0:08ליפסקר מספר כיצד הציור נתן לו דרך לבטא את עצמו כשהגמגום הקשה עליו לדבר.
1:31ציור לועג של חבר הוביל לשיחה עם המפקח, שבחר לעודד את הכישרון במקום להעניש.
4:08סרטון על ברוך נחשון עזר לו לראות אפשרות לשלב ציור ועבודת השם.
5:22הקבלה האישית שלו מחברת כל הזמנת ציור ללימוד דף גמרא.
8:17ציור שיצר בחופה עבור חתן שהוריו נפטרו ממחיש את החיבור האנושי שהוא מבקש ליצור.
10:01ליפסקר מעודד את הצופים להמשיך לפתח את כישרונם גם כשהסביבה מרפה את ידיהם.

ציור שלעג לחבר לכיתה שלח את שניאור ליפסקר אל המפקח. אבל השיחה קיבלה כיוון אחר: במקום להעניש אותו, המפקח הבחין בכישרון ועודד אותו להמשיך לצייר. בכתבה החדשה של "דוקו נשמה" בהידברות, זה אחד הרגעים שליפסקר חוזר אליהם כשהוא מספר איך מצא לעצמו דרך לבטא את מה שהתקשה לומר.

ליפסקר, צייר מבית שמש, מתאר ילדות שבה הגמגום הקשה עליו לדבר, ואת גילוי הציור בתקופת המעבר לישיבה קטנה. "ואז גיליתי את הציור ופשוט נשאבתי לזה", הוא אומר. הכתבה צברה כ-7,600 צפיות מאז אתמול, ומלווה את הדרך מהמחברות בישיבה לציורי צדיקים ולעבודה מול קהל.

העידוד שקיבל לא סיים את ההתלבטות. בהמשך, הוא מספר, שמע שעליו להניח לציור לכמה שנים ולהתמסר ללימוד התורה. אחרי תפילה שבה ביקש סימן, נתקל בסרטון על הצייר ברוך נחשון ועל הקשר שלו עם הרבי מליובאוויטש. מבחינתו, שם התבהרה האפשרות: "אפשר גם לעבוד את השם וגם להיות צייר". את החיבור הזה הוא מקיים גם בקבלה אישית, לימוד דף גמרא כנגד כל הזמנת ציור.

הציורים בכתבה אינם רק דיוקנאות לתלייה. ליפסקר מציג עבודה שיצר בחופה עבור חתן שהוריו נפטרו, ומסביר את הרצון לחבר בין אנשים באמצעות האמנות. לצד זה הוא נזכר במופע ציור מהיר בבנייני האומה: דווקא את היצירה משם בחר לשמור, כמזכרת עם הוריו.

פורסם ב-Trari