"ימניים יותר מההורים, אבל נשארים במחנה": שחר אילן בכלכליסט על המצביעים הצעירים
בפרק של "המערכת" שעלה ביום ההצבעה, הכתב מסביר מדוע הצעירים נוטים ימינה, מה עשוי להוציא את הצעירים הערבים לקלפי ולמה העולים מכל ברית המועצות לשעבר מצביעים אחרת.
למה הכתבה הזאת? מהסרטונים של Calcalist | כלכליסט שנצפו הכי הרבה מאז אתמול, עם 2,442 צפיות.
ימניים יותר מההורים, אבל נשארים במחנה: פרופיל המצביע הצעיר ב-2026
מה אפשר ללמוד מהסרטון
לחצו לקפיצה
- 0:27אילן מציג סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה: צעירים בני 18 עד 35 ימניים יותר מכלל הציבור.
- 1:40ההסבר לדבריו דמוגרפי: ילודה גבוהה במגזרים הדתיים והחרדיים והצבעה שבטית שעוברת מההורים.
- 4:47השוואה לאירופה: צעירי ישראל מדרגים את עצמם במקום השלישי בימניות.
- 7:56החברה הערבית: אילן צופה עלייה בהצבעה ומייחס אותה לנוכחותו של בן גביר.
- 12:33החרדים: ש"ס ויהדות התורה מאבדות קולות לרשימות מחאה של הפלג הירושלמי ושל חרדים עובדים.
- 21:56המסקנה: אחוז החסימה ושיעורי ההצבעה בכל מגזר מכריעים, לא מעבר בין גושים.
"בישראל ההצבעה היא שבטית", אומר שחר אילן, כתב כלכליסט, ובמשפט הזה טמון רוב הניתוח שלו. בשיחה עם המנחה מאור שלום סויסה בפודקאסט "המערכת", מתוך סדרת הכתבות "מאחורי הפרגוד", הוא משרטט את פרופיל המצביעים בני 18 עד 35. הפרק עלה לערוץ ביום ההצבעה ונחתם בקריאה של סויסה לצאת לקלפי. מאז אתמול צבר כ-2,400 צפיות.
אילן נשען על סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שלפיו הצעירים ימניים בבירור יותר מכלל הציבור. "יש פער של 20 נקודות אחוז בין הצבעת כלל הציבור להצבעת הצעירים", הוא אומר. לדבריו ההסבר העיקרי הוא דמוגרפי: במגזרים הדתיים, המסורתיים והחרדיים נולדים יותר ילדים, והם ממשיכים להצביע כמו הוריהם. לפי הסקרים שהוא מציג, צעירי ישראל מדרגים את עצמם במקום השלישי בימניות באירופה. הוא מזכיר גם התקרבות של צעירים לדת בעקבות המלחמה.
בחברה הערבית הוא צופה עלייה בשיעור ההצבעה, ומייחס אותה לרצון להשפיע: "האיש שיוציא את המצביע הערבי בהמוניו לקלפי נקרא איתמר בן גביר". מנגד הוא מצביע על שליש מהצעירים הערבים שאינם לומדים ואינם עובדים, ועל הייאוש הפוליטי שזה מייצר.
אצל החרדים אילן מתאר פער בין ההנהגה הוותיקה לדור צעיר שיוצא לעבוד ואינו מרגיש מיוצג. לדבריו ש"ס ויהדות התורה מאבדות קולות לרשימות מחאה, ובהן רשימה של הפלג הירושלמי, הקבוצה הליטאית שפרשה מהזרם המרכזי בעשור הקודם ומזוהה עם ההתנגדות להתייצבות בלשכת הגיוס, ורשימה של חרדים עובדים.
העולים, הוא אומר, הם החריג: "הם הרבה פחות שבטיים". המבוגרים שבהם נוטים לליברמן, וכשלושה מנדטים של עולים מרוסיה ומאוקראינה שהגיעו בין מערכות הבחירות מחזקים לדבריו את "גוש השינוי". המסקנה שלו לסיום: "הבחירות בישראל לא מוכרעות על ידי מעברי גושים, הן מוכרעות על ידי אחוז החסימה... ועל ידי אחוז ההצבעה." כלכליסט העלה לצד הפרק גם שיחה נפרדת עם אילן, המוקדשת לצעירים הערבים.
קבוצה חרדית ליטאית שהתפצלה מהזרם המרכזי החל ב־2012. מזוהה עם התנגדות להתייצבות בני ישיבות בלשכת הגיוס ועם הפגנות בנושא.
עוד בוויקיפדיה ›פורסם ב-Trari
לאן עכשיו?
- מנויים
- 114,000
- צפיות לערוץ בשבוע האחרון
- 585,440
- קצב הצפיות של הערוץ (ליממה)
- 102,668 (ביום רגיל: 71,997)
- הסרטון עלה
- 27 באוקטובר 2026
- צפיות לסרטון עד עכשיו
- 2,442 (פחות מיממה באוויר)
- קצב הצפיות של הסרטון (ליממה)
- 2,525
המספרים
הפרק עלה ביום ההצבעה, והוא השני בצפיות מבין הסרטונים החדשים של כלכליסט מאז אתמול.
💡 בחנו את עצמכם
באיזו שנה נוסדה מפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן?
ליברמן ייסד את ישראל ביתנו ב-1999, והיא התמודדה לראשונה בבחירות לכנסת באותה שנה.


