ירושלים לפני דוד: הביצורים, הקללות והמכתבים לפרעה
אצל אלכס צייטלין, פרופ' ישראל פינקלשטיין מחבר בין חומות ליד הגיחון לתעודות מצריות, ומציג את ההשערה שמרכז העיר הקדומה שכן בהר הבית.
Alex Tseitlin
כתבה מ-למה הכתבה הזאת? כבר 10,249 צפיות לסרטון, וזה מה שיש בו.
מה אנחנו יודעים על ירושלים בתקופת הברונזה? פרק - 2 בסדרה חידת ירושלים עם פרופ׳ ישראל פינקלשטיין
מה אפשר ללמוד מהסרטון
לחצו לקפיצה
- 5:25פינקלשטיין מתאר את הברונזה התיכונה כשלב שבו ירושלים הפכה לעיר-מדינה לצד שכם.
- 9:07ביצורי הענק ליד הגיחון הגנו על הגישה למים; החיבור שלהם לביצור העירוני נשאר שאלה מחקרית.
- 18:29כתבי המארות המצריים מזכירים את ירושלים על צלמיות חרס שנשברו בטקס מאגי.
- 28:05מכתבי אל-עמארנה מציגים את שליט ירושלים עבדיח'פה כתלוי בפרעה וכמסוכסך עם שליטים שכנים.
- 39:48פינקלשטיין מסביר מדוע הממצא הדל מהברונזה המאוחרת מחזק בעיניו את השערת מרכז השלטון בהר הבית.
- 48:42ראשית תקופת הברזל מוצגת כשלב צמיחת ישראל הקדום בהר, לאחר המשבר שבסוף תקופת הברונזה.
המצרים כתבו שמות על צלמיות חרס ושברו אותן בטקס מאגי. בין המקומות שנזכרו בכתבי הקללות האלה הייתה גם ירושלים. בשיחה עם אלכס צייטלין, פרופ' ישראל פינקלשטיין מציג אותם כאחת העדויות הכתובות המוקדמות לעיר, הרבה לפני ימי דוד ושלמה.
זהו הפרק השני בסדרת "חידת ירושלים" של "באים אל הפרופסורים", והשאלה שלו פשוטה רק לכאורה: מה הייתה ירושלים בתקופת הברונזה? התשובה של פינקלשטיין מתחילה בהבחנה בין התקופות. בברונזה הקדומה היא לא הייתה מרכז משמעותי, לדבריו, בשעה שערים אחרות בחבל ההר כבר פרחו. בברונזה התיכונה היא הפכה לעיר-מדינה, לצד שכם.
ליד מעיין הגיחון נשארה עדות מוחשית לעוצמה הזאת: ביצורי ענק שנועדו להגן על הגישה למים. צייטלין מתעכב על כוח האדם וההשקעה שנדרשו לבנייה כזאת. פינקלשטיין מסביר שהאבנים מעידות גם על יכולת לארגן אנשים ומשאבים, לא רק על צורך בחומה.
אבל הביצורים אינם פותרים את שאלת מיקומה של העיר. פינקלשטיין בוחן אם הגנת המעיין התחברה לביצור עירוני באזור הר הבית וחניון גבעתי. בהמשך הוא מציג את השערתו שמרכז השלטון והארמון שכנו בהר הבית, ומסביר כיצד הממצא הדל מתקופת הברונזה המאוחרת באזורים שנחפרו משתלב בקריאה הזאת.
ואז מגיע קולו של שליט ירושלים עצמו. דרך מכתבי אל-עמארנה, פינקלשטיין מתאר את עבדיח'פה כשליט מקומי התלוי בפרעה, מסתכסך עם שכניו ומתריע על אובדן שטחים. בדקה 36:40 הוא מקריא ממכתב שבו השליט מדגיש את נאמנותו למצרים: ירושלים מוכרת כאן לא כבירת ממלכה עצמאית, אלא כעיר בתוך הסדר האימפריאלי המצרי.
השיחה צברה כעשרת אלפים צפיות בארבעה ימים. בתגובות, השאלות ממשיכות את החקירה: צופה אחד שואל אם מצודת המעיין יכלה לשמש גם בתקופות מאוחרות יותר, ואחר מבקש להרחיב על מקור שם העיר ועל שפת תושביה.
פורסם ב-Trari
לאן עכשיו?
מה אומרים הצופים
האם לא יתכן שמצודת המעיין שימשה את העיר בתקופת הברונזה המאוחרת וראשית תקופת הברזל?
@רוניקדושים-ד3רלתגובה ב-YouTubeמדוע לא נשאלה השאלה מה אנו יודעים על מקור השם ירושלים? מי הייתה האוכלוסיה של העיר (מוצא, אמונה, שפה, תרבות) ?
@עמריאינגברלתגובה ב-YouTube
תגובות ציבוריות מעמוד הסרטון ב-YouTube
זה הערוץ שלכם?לבעלי הערוץ ולצוות שלו: תמונה, טקסט ותג מוכנים לשיתוף עם הקהל
שתפו את הכתבה עם הקהל שלכם. הכל מוכן:
לסטורי באינסטגרם או לסטטוס בוואטסאפ
לפוסט קהילה או לתיאור הערוץ
לאתר שלכם
אתם רשאים להשתמש בתמונה/תג ולקשר אותו לכתבה
- ערוץ
- Alex Tseitlin
- מנויים
- 82,000 ▲ 100 השבוע
- צפיות לערוץ בשבוע האחרון
- 198,868
- קצב הצפיות של הערוץ (ליממה)
- 23,823 (ביום רגיל: 26,777)
- הסרטון עלה
- 20 באוקטובר 2026
- צפיות לסרטון עד עכשיו
- 10,249 (4 ימים באוויר)
- קצב הצפיות של הסרטון (ליממה)
- 1,152 (ביום רגיל: 4,075)
המספרים
לצד השיחה על ירושלים הקדומה, הנה היקף הצפייה בפרק ובערוץ של אלכס צייטלין.
💡 בחנו את עצמכם
מאילו שתי מתכות מורכבת בדרך כלל ברונזה?
ברונזה היא סגסוגת המבוססת בדרך כלל על נחושת בתוספת בדיל.