עוד
סרטון ששווה להכיר

"שנאה זה משהו חם": יואב אשכנזי מחפש את שורשי האנטישמיות בטינה

בשיחה של יותר משעה אצל אלכס צייטלין, ההיסטוריון של הרעיונות עובר מניטשה ומהעולם העתיק, דרך לותר והמאה ה-19, עד ועידת דרבן.

למה הכתבה הזאת? כבר 13,666 צפיות לסרטון, וזה מה שיש בו.

למה שונאים אותנו? - סיבות עומק לאנטישמיות באירופה עם ד״ר יואב אשכנזילמה שונאים אותנו? - סיבות עומק לאנטישמיות באירופה עם ד״ר יואב אשכנזי

מה אפשר ללמוד מהסרטון

לחצו לקפיצה

  1. 4:17ההבחנה המרכזית: שנאה היא רגש חם, ומה שמופנה ליהודים הוא לרוב טינה קרה ומתמשכת.
  2. 8:24ניטשה והנצרות כמהפכה ערכית שנולדה מטינה של החלשים כלפי החזקים.
  3. 11:08בעולם העתיק אלים 'תורגמו' בין עמים, והאל היהודי לא ניתן לתרגום.
  4. 21:54מרטין לותר מול ארסמוס מרוטרדם, ודימויי היהודי שעברו מן התיאולוגיה לעת החדשה.
  5. 31:37התעמולה הסובייטית שהגדירה את הציונות כגזענות, ושפתה שחזרה בוועידת דרבן.
  6. 42:48השאלה הציונית: מדינה שנועדה לפתור את שנאת היהודים הפכה בעצמה למוקד שלה.

"אני לא חושב שיש בעיה של אנטישמיות בעולם כמעט", אומר ד"ר יואב אשכנזי, ומיד מסביר למה התכוון. מה שמופנה כלפי יהודים, לדבריו, הוא בדרך כלל לא שנאה. שנאה היא רגש חם, בוער וחי. מה שהוא מתאר הוא טינה: רגש קר של החלש כלפי מי שנתפס כחזק, שאינו מתפרץ אלא נשמר בפנים, לאורך זמן, ומשחיר את דמותו של האחר. "טינה היא משהו קר. אני נושא אותו עמי כל הזמן", הוא אומר.

את המושג הוא שואל מניטשה, שראה בנצרות מהפכה ערכית שנולדה מטינה. משם השיחה ב"באים אל הפרופסורים" חוזרת לעולם העתיק. עמי האזור, מסביר אשכנזי, נהגו לזהות את האלים של שכניהם עם אלים משלהם, מעין שפה דתית משותפת. "האל היהודי הוא לא ניתן לתרגום", הוא אומר, וזה מה שהוציא את ישראל מן המשחק המשותף.

החלק הבא עוסק בתיאולוגיה הנוצרית, שלפי אשכנזי קיבעה את היהודי כמי שמסרב להכיר באמת ובוחר בכסף, ויצרה את דמות היהודי הנודד. מרטין לותר מופיע כדוגמה: בתחילה קרא לנהוג ביהודים בהגינות מתוך תקווה שיתנצרו, וכשזה לא קרה פרסם ב-1543 את "על היהודים ושקריהם".

הטענה המרכזית של השיחה היא שהמודרנה לא מחקה את הדימוי הזה, רק החליפה לו שפה. במאה ה-19 היהודי הפך בשפה המדעית ל"גוף דגנרטיבי" שפוגע בגוף החברתי, ובמאה ה-20 התעמולה הסובייטית תייגה את הציונות כגזענות, שפה שלדבריו חזרה בוועידת דרבן. אשכנזי מביא גם דוגמה קרובה לבית: היחס של חלק מהעולים מרוסיה לעולים מאתיופיה בירושלים של שנות ה-90, כהמחשה לכך שהרתיעה מן הזר היא אוטומטית.

צייטלין מצדו מחזיר את הדיון לשאלה שבכותרת: אם הציונות נועדה לפתור את שנאת היהודים, איך נעשתה ישראל עצמה למוקד שלה? לקראת הסוף הוא שואל איך הפלסטינים הפכו לסמל עולמי של מאבק לחופש, ואשכנזי מצביע על מבצעי השפעה של קטאר ורוסיה ועל תיאוריות פוסט-מרקסיסטיות באקדמיה.

השיחה, באורך של יותר משעה, נמשכת גם בשני קטעים קצרים שהערוץ העלה ממנה: אחד על לותר ואחד על היהודים שנשארו מחוץ לריטואל המשותף.

פורסם ב-Trari

לאן עכשיו?

מה אומרים הצופים

  • תודה רבה. שיחה מעניינת ומלמדת מאוד על דברים יסודיים ועמוקים.
    @rosherdenis6676לתגובה ב-YouTube
  • תודה על השיח המלמד והמרתק ביותר. יכולת מדהימה לרכז נושא כה רחב
  • שיחה מרתקת. תודה רבה לשניכם
עוד תגובה אחת
  • הוא נפלא, נפלא.
    אלכס, בזכותך קניתי את הספר שלו. אני עוד באמצע, אבל זה כל כך מעניין, אני חושב שאני אקרא אותו שוב אפילו.

תגובות ציבוריות מעמוד הסרטון ב-YouTube

או עקבו אחרינו בטלגרם

העובדות
מנויים
81,900 ▲ 100 השבוע
צפיות לערוץ בשבוע האחרון
173,707
קצב הצפיות של הערוץ (ליממה)
26,620 (ביום רגיל: 23,353)
הסרטון עלה
17 באוקטובר 2026
צפיות לסרטון עד עכשיו
13,666 (3 ימים באוויר)
קצב הצפיות של הסרטון (ליממה)
2,123 (ביום רגיל: 6,434)

המספרים

הפרק צבר כ-13 אלף צפיות בשלושת ימיו הראשונים, קצב רגיל לשיחות הארוכות בערוץ.

מנויים
81,900
▲ 100 בשבוע האחרון
צפיות בסך הכול
32,819,324
צפיות ביום
26,620
ביום רגיל: 23,353
הסרטון
צפיות
13,666
לייקים
236
תגובות
43
ימים באוויר
3
מנויים: הערוץ לעומת ערוצים דומים
טופטן
126,000
נכון ל-20 באוקטובר 2026 · מקור הנתונים: Trari Social News, Trari Traffic Trends and Ranking Platform, Google YouTube
ספירות המנויים, הצפיות, הלייקים והתגובות הן של YouTube. הקצבים, היום הרגיל, הדירוגים, ההשוואות והקטגוריות הם חישובים של Trari.
Developed with YouTube

💡 בחנו את עצמכם

באיזו שנה קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את ההחלטה שהשוותה ציונות לגזענות?