"שנאה זה משהו חם": יואב אשכנזי מחפש את שורשי האנטישמיות בטינה
בשיחה של יותר משעה אצל אלכס צייטלין, ההיסטוריון של הרעיונות עובר מניטשה ומהעולם העתיק, דרך לותר והמאה ה-19, עד ועידת דרבן.
למה הכתבה הזאת? כבר 13,666 צפיות לסרטון, וזה מה שיש בו.
למה שונאים אותנו? - סיבות עומק לאנטישמיות באירופה עם ד״ר יואב אשכנזי
מה אפשר ללמוד מהסרטון
לחצו לקפיצה
- 4:17ההבחנה המרכזית: שנאה היא רגש חם, ומה שמופנה ליהודים הוא לרוב טינה קרה ומתמשכת.
- 8:24ניטשה והנצרות כמהפכה ערכית שנולדה מטינה של החלשים כלפי החזקים.
- 11:08בעולם העתיק אלים 'תורגמו' בין עמים, והאל היהודי לא ניתן לתרגום.
- 21:54מרטין לותר מול ארסמוס מרוטרדם, ודימויי היהודי שעברו מן התיאולוגיה לעת החדשה.
- 31:37התעמולה הסובייטית שהגדירה את הציונות כגזענות, ושפתה שחזרה בוועידת דרבן.
- 42:48השאלה הציונית: מדינה שנועדה לפתור את שנאת היהודים הפכה בעצמה למוקד שלה.
"אני לא חושב שיש בעיה של אנטישמיות בעולם כמעט", אומר ד"ר יואב אשכנזי, ומיד מסביר למה התכוון. מה שמופנה כלפי יהודים, לדבריו, הוא בדרך כלל לא שנאה. שנאה היא רגש חם, בוער וחי. מה שהוא מתאר הוא טינה: רגש קר של החלש כלפי מי שנתפס כחזק, שאינו מתפרץ אלא נשמר בפנים, לאורך זמן, ומשחיר את דמותו של האחר. "טינה היא משהו קר. אני נושא אותו עמי כל הזמן", הוא אומר.
את המושג הוא שואל מניטשה, שראה בנצרות מהפכה ערכית שנולדה מטינה. משם השיחה ב"באים אל הפרופסורים" חוזרת לעולם העתיק. עמי האזור, מסביר אשכנזי, נהגו לזהות את האלים של שכניהם עם אלים משלהם, מעין שפה דתית משותפת. "האל היהודי הוא לא ניתן לתרגום", הוא אומר, וזה מה שהוציא את ישראל מן המשחק המשותף.
החלק הבא עוסק בתיאולוגיה הנוצרית, שלפי אשכנזי קיבעה את היהודי כמי שמסרב להכיר באמת ובוחר בכסף, ויצרה את דמות היהודי הנודד. מרטין לותר מופיע כדוגמה: בתחילה קרא לנהוג ביהודים בהגינות מתוך תקווה שיתנצרו, וכשזה לא קרה פרסם ב-1543 את "על היהודים ושקריהם".
הטענה המרכזית של השיחה היא שהמודרנה לא מחקה את הדימוי הזה, רק החליפה לו שפה. במאה ה-19 היהודי הפך בשפה המדעית ל"גוף דגנרטיבי" שפוגע בגוף החברתי, ובמאה ה-20 התעמולה הסובייטית תייגה את הציונות כגזענות, שפה שלדבריו חזרה בוועידת דרבן. אשכנזי מביא גם דוגמה קרובה לבית: היחס של חלק מהעולים מרוסיה לעולים מאתיופיה בירושלים של שנות ה-90, כהמחשה לכך שהרתיעה מן הזר היא אוטומטית.
צייטלין מצדו מחזיר את הדיון לשאלה שבכותרת: אם הציונות נועדה לפתור את שנאת היהודים, איך נעשתה ישראל עצמה למוקד שלה? לקראת הסוף הוא שואל איך הפלסטינים הפכו לסמל עולמי של מאבק לחופש, ואשכנזי מצביע על מבצעי השפעה של קטאר ורוסיה ועל תיאוריות פוסט-מרקסיסטיות באקדמיה.
השיחה, באורך של יותר משעה, נמשכת גם בשני קטעים קצרים שהערוץ העלה ממנה: אחד על לותר ואחד על היהודים שנשארו מחוץ לריטואל המשותף.
פורסם ב-Trari
לאן עכשיו?
מה אומרים הצופים
תודה רבה. שיחה מעניינת ומלמדת מאוד על דברים יסודיים ועמוקים.
@rosherdenis6676לתגובה ב-YouTubeתודה על השיח המלמד והמרתק ביותר. יכולת מדהימה לרכז נושא כה רחב
@juliarapoportלתגובה ב-YouTubeשיחה מרתקת. תודה רבה לשניכם
@yatskanלתגובה ב-YouTube
עוד תגובה אחת
הוא נפלא, נפלא.
אלכס, בזכותך קניתי את הספר שלו. אני עוד באמצע, אבל זה כל כך מעניין, אני חושב שאני אקרא אותו שוב אפילו.@damikemלתגובה ב-YouTube
תגובות ציבוריות מעמוד הסרטון ב-YouTube
- ערוץ
- Alex Tseitlin
- מנויים
- 81,900 ▲ 100 השבוע
- צפיות לערוץ בשבוע האחרון
- 173,707
- קצב הצפיות של הערוץ (ליממה)
- 26,620 (ביום רגיל: 23,353)
- הסרטון עלה
- 17 באוקטובר 2026
- צפיות לסרטון עד עכשיו
- 13,666 (3 ימים באוויר)
- קצב הצפיות של הסרטון (ליממה)
- 2,123 (ביום רגיל: 6,434)
המספרים
הפרק צבר כ-13 אלף צפיות בשלושת ימיו הראשונים, קצב רגיל לשיחות הארוכות בערוץ.
💡 בחנו את עצמכם
באיזו שנה קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את ההחלטה שהשוותה ציונות לגזענות?
החלטה 3379 התקבלה בנובמבר 1975 ובוטלה ב-1991.



