הרחובות נרגעו, ולה פן מרוויחה פוליטית: ניתוח המחאה בצרפת

חוקר מדע המדינה יאקוב רוס מבחין בין תלמידים מפגינים לקבוצות אלימות, ואומר שהבעיות בבתי הספר נשארו גם אחרי הירידה בהיקף המהומות.

ערוץ: ZDFheute Nachrichten ·

גרמניהכתבה מ-27 באוקטובר 2026מערכת Trari

למה הכתבה הזאת? מהסרטונים של ZDFheute Nachrichten שנצפו הכי הרבה מאז אתמול, עם 90,590 צפיות.

ZDFheute Nachrichten: חטיבת החדשות של ZDF, תאגיד שידור ציבורי גרמני. 1.9 מיליון מנויים ו-2 מיליארד צפיות.

Frankreich: Wer profitiert von den Ausschreitungen?

מה אפשר ללמוד מהסרטון

לחצו לקפיצה

0:00תיעוד ניקיון ועימותים לצד דיווח על מעצרים ופצועים בעקבות ההפגנות בצרפת.
0:32פתיחת קמפיין האיחוד הלאומי באורליאן; סטודנטים יהודים מפריעים לנאומו של ז'ורדן ברדלה.
3:10יאקוב רוס אומר שהמצב ברחובות נרגע, אך הגורמים שהניעו את המחאה עדיין קיימים.
4:00רוס מבחין, על סמך הרשויות, בין תלמידים מפגינים, קבוצות שמאל אלימות וצעירים שמנצלים את המהומות לביזה.
5:11דרישות התלמידים: שיפור בתי ספר מתפוררים וצפופים ושינוי מערכת הקבלה הלא-ברורה להשכלה הגבוהה.
6:55לפי רוס, הסקרים מצביעים על רווח למפלגת מלנשון, ומ-07:18 הוא מסביר שהרווח של לה פן גדול יותר.

השקט היחסי שחזר לרחובות בצרפת אינו מעיד שהמחאה נפתרה. כך מסביר חוקר מדע המדינה יאקוב רוס בריאיון מפריז לתוכנית הבוקר של רשת השידור הציבורית הגרמנית ZDF, בערוץ החדשות ZDFheute Nachrichten. לדבריו, הסקרים מצביעים על רווח פוליטי לשני קצות המפה: מפלגת השמאל הרדיקלי של ז'אן-לוק מלנשון, וביתר שאת האיחוד הלאומי של מרין לה פן מהימין הקיצוני.

הכתבה, שכותרתה "Frankreich: Wer profitiert von den Ausschreitungen?" ("צרפת: מי מרוויח מהמהומות?"), נפתחת בעבודות ניקיון, בכתובות הקוראות לנשיא עמנואל מקרון להתפטר ובתיעוד עימותים. לפי הדיווח, בסוף השבוע שוב יצאו עשרות אלפים לרחובות בפריז ובערים נוספות. פריסה נרחבת של המשטרה צמצמה את הנזק לעומת השבועות הקודמים, אך שר הפנים מסר שהנכונות לאלימות נותרה דומה. לדבריו, יותר מ-1,400 בני אדם נעצרו ומאות שוטרים ומפגינים נפצעו.

רוס מדגיש שאין מדובר בקבוצה אחת. בהסתמך על הרשויות ושירותי מודיעין הפנים בצרפת, הוא מבחין בין תלמידים שמפגינים בדרכי שלום, קבוצות אוטונומיות מהשמאל המעורבות במהומות, וצעירים מהפרברים שמנצלים את הכאוס לביזה. ההבחנה הזאת חשובה להסבר שלו: האלימות אינה מבטלת את הדרישות המקוריות של התלמידים.

הדרישות נוגעות לבתי ספר מתפוררים וצפופים ולמערכת קבלה להשכלה הגבוהה שהתלמידים מתקשים להבין. המחאות נגד יוקר המחיה הצטרפו למחאת החינוך. גם כשהרחובות רגועים יותר, אומר רוס, הסוגיות שהוציאו את המפגינים החוצה לא ירדו מסדר היום.

במקביל, הכתבה מגיעה לפתיחת קמפיין האיחוד הלאומי באורליאן, תחת אבטחה הדוקה. נאומו של יו"ר המפלגה ז'ורדן ברדלה מופרע בידי סטודנטים יהודים. אחריו מופיעה לה פן, שהשידור מציג כמועמדת המפלגה לנשיאות, ומדברת על בתי ספר ובריאות, לצד התנגדות לפשיעה ולהגירה.

מכאן חוזר הדיון לשאלת הרווח הפוליטי. לפי רוס, גם מפלגתו של מלנשון מנסה לתעל את המחאה לקמפיין שלה, אך הסקרים מראים תועלת גדולה יותר לאיחוד הלאומי. זהו הניגוד שבמרכז הניתוח: מחאה שהחלה בדרישות לשיפור החינוך עשויה לחזק במיוחד מפלגה שמבליטה ביטחון והגירה.