16 אלף רגל בדקה: דניאל סימנוביץ משחזר את הצלילה בטיסת פליי דובאי

בפרק של "עודד בדרכים" הוא מתאר את הנוסעים שהשתלטו על המטוס, את הנחיתה בערב הסעודית ואת חמשת הניסים שהוא מונה.

ערוץ:

הידברות כתבה מ-27 באוקטובר 2026מערכת Trari

מקום 52 במצעד היומי מקום 2 במצעד פודקאסטים

למה הכתבה הזאת? כבר 17,099 צפיות לסרטון, וזה מה שיש בו.

"המטוס צלל, נפרדתי מהעולם": דניאל סימנוביץ משחזר את ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי

מה אפשר ללמוד מהסרטון

לחצו לקפיצה

2:27הטיסה המקורית לתאילנד בוטלה, וסימנוביץ הזמין כרטיס חלופי בפליי דובאי.
5:00עוד לפני האירוע חשד בדייל שלא ענה לו על "בוקר טוב".
9:37אישה רואה את תא הטייס הפתוח ואת הטייס הפצוע, והמערכות במטוס כבות.
18:47הצלילה של 16 אלף רגל בדקה, והפרידה מאמו בלבו.
22:42הנוסע יניב מחזיק בהגאים עד שטייס מחליף נכנס לתא.
32:06חמשת הניסים לדבריו, ובהם שני טייסים מחליפים וקור הרוח של הנוסעים; אחריהם שיחה על אמונה.

דניאל סימנוביץ לא היה אמור להיות בטיסה הזאת. הצלם והמשווק הדיגיטלי רצה לנוח בתאילנד אחרי תקופה עמוסה, הטיסה המקורית שלו בוטלה, והכרטיס החלופי שהזמין היה בפליי דובאי. בפרק של "עודד בדרכים" בהידברות הוא משחזר לעודד הרוש את מה שראה מהמושב שלו, בשורה הראשונה שמאחורי מחלקת העסקים.

משהו הטריד אותו כבר בתחילת הדרך: אחד הדיילים לא ענה לו על "בוקר טוב". אחר כך הגיעה הצעקה של אישה שיצאה מהשירותים וראתה את תא הטייס הפתוח ואת הטייס הפצוע. המערכות כבו, והמטוס, כך הוא מתאר, התחיל לדאות ולהיטלטל כמו עלה ברוח. "16,000 רגל שצנחנו בדקה אחת, זו תחושה שבאמת, היא לא תישכח לי לעולם", הוא אומר.

בתוך הבהלה אם ושלוש בנותיה נצמדו אליו, והוא ניסה להרגיע את אחת הבנות: "תקשיבי, הכל טוב, את לא הולכת למות, אנחנו נעבור את זה." ברגעי הצלילה הוא נפרד מאמו בלבו, ומיד אחר כך שמע בתוכו קול שאמר לו שיש לו סיכוי.

מכאן הסיפור עובר לנוסעים. הישראלים שעל המטוס כבר לא סמכו על אף אחד מאנשי הצוות, והצמידו שני נוסעים לכל דייל כדי שאיש לא יפתח דלת חירום. נוסע בשם יניב החזיק בהגאים במשך כמה דקות, עד שאחד הטייסים המחליפים הצליח להיכנס לתא. היו שניים כאלה על הטיסה, ובעיני סימנוביץ זה אחד מחמשת הניסים שהוא מונה, לצד הדלת שנפתחה ברגע האחרון וקור הרוח של הנוסעים. הוא מספר גם שמטוסי "אדיר" של חיל האוויר ליוו את המטוס באוויר.

המטוס נחת בערב הסעודית, אבל רק בטרקלין, עם סיגריה ביד, הוא הבין שניצל. את הדקות שאחרי הנחיתה הוא מתאר כמוח ריק, ואת הימים שאחריהן כהלם. הנוסעים קיבלו טיפול מעמותת נט"ל, ומהמדינה, הוא מספר, לא פנו אליו בצורה מסודרת.

לקראת הסוף השיחה עוברת לאמונה. ההתקרבות שלו לדת התחילה עוד לפני הטיסה, והאירוע חיזק אותה. המסקנה שלו: "שצריך לחיות את היום כאילו זה ממש היום האחרון שלך." ובדקה האחרונה של הפרק עודד מגיש לו עוגה בצורת מטוס של פליי דובאי, לכבוד יום הולדתו ה-23.

פורסם ב-Trari