יפן בדרך למקום השישי בתמ"ג: חולשת הין או חולשת הכלכלה?

תחזית שהוצגה בטלוויזיה היפנית מעוררת ויכוח על שער המטבע, הייצור והשכר, ובבריטניה מזכירים שדירוג גבוה יותר אינו מבטיח חיים נוחים יותר.

ערוץ: TBS NEWS DIG Powered by JNN ·

יפןכתבה מ-31 באוקטובר 2026מערכת Trari

למה הכתבה הזאת? מהסרטונים של TBS NEWS DIG Powered by JNN שנצפו הכי הרבה מאז אתמול, עם 188,178 צפיות.

TBS NEWS DIG Powered by JNN: ערוץ החדשות של JNN, רשת חדשות יפנית שבראשה TBS. 3.4 מיליון מנויים ו-5.7 מיליארד צפיות.

人口6割の英国にも抜かれ‥／なぜ？日本のGDP世界6位に転落へ【10月30日(金) #報道1930】｜TBS NEWS DIG

מה אפשר ללמוד מהסרטון

לחצו לקפיצה

1:15הבנק המרכזי משאיר את הריבית ללא שינוי ומודיע שהאינפלציה הבסיסית תואמת בקירוב את היעד.
4:53שיראי טוענת שהבנק מכין העלאות ריבית כדי לחזק את הין, בלי להציג זאת כמטרתו המפורשת.
17:13מוצגת התחזית שבכותרת: יפן תרד למקום השישי בתמ"ג הנומינלי ב-2027, אחרי בריטניה והודו.
18:01דונובן מסביר שהגירה ושירותים גלובליים תומכים בתוצר הבריטי, בעוד הזדקנות וירידת אוכלוסייה מכבידות על יפן.
22:09קימורה מתאר יוקר מחיה בלונדון וטוען שהעלייה בתמ"ג אינה מבטיחה לתושבים תחושת רווחה.
40:15מוטאני מצביע על הכנסות היצוא; שיראי משיבה בהמשך שחולשת הין מגדילה אותן בלי גידול בכמויות.

בריטניה צפויה לעקוף את יפן בגודל הכלכלה, אף שאוכלוסייתה קטנה בהרבה: זו התחזית שמציגה התוכנית היפנית "הודו 1930" לשנת 2027. לפי התחזית, יפן תדורג שישית בעולם בתמ"ג הנומינלי, אחרי שגם הודו תעקוף אותה. אבל באולפן מתווכחים על משמעות הירידה: עד כמה היא משקפת היחלשות כלכלית, ועד כמה את ערכו הנמוך של הין כשמתרגמים את התוצר לדולרים?

הדיון שודר בערוץ החדשות היפני TBS NEWS DIG Powered by JNN. משתתפים בו סאיורי שיראי, לשעבר חברת הוועדה המוניטרית של הבנק המרכזי ופרופסור באוניברסיטת קיו; החוקר קוסוקה מוטאני ממכון המחקר של יפן; והפרשן פטריק הרלן. כותרת הסרטון היא "人口6割の英国にも抜かれ‥／なぜ？日本のGDP世界6位に転落へ【10月30日(金) #報道1930】｜TBS NEWS DIG", כלומר: גם בריטניה, שאוכלוסייתה כשישים אחוז מזו של יפן, עוקפת אותה בתמ"ג.

נקודת הפתיחה היא החלטת הבנק המרכזי להשאיר את הריבית על 1.25%, לצד הודעת הנגיד קזואו אואדה שהאינפלציה הבסיסית תואמת בקירוב את יעד שני האחוזים. שיראי סבורה שהבנק מכין את הקרקע להעלאות ריבית, אך נמנע מלומר בגלוי שהוא רוצה לתקן את חולשת הין. לדבריה, חלק ניכר מההתייקרויות ביפן מגיע ממחירי היבוא, ולא מביקוש מקומי חזק.

מוטאני מותח ביקורת על עיוותים שנוצרו בעקבות ההרחבה המוניטרית, ובהמשך מתנגד גם לתיאור יפן ככלכלה שאיבדה את כושר ההשתכרות שלה: הוא מצביע על העודף בחשבון השוטף ועל הכנסות גבוהות מיצוא. שיראי משיבה שהכנסות גבוהות יותר בינים אינן בהכרח עדות ליותר מוצרים שנמכרו בחו"ל. לטענתה, כמויות היצוא אינן גדלות, וחולשת המטבע יוצרת חלק מהרווח הנראה לעין. הרלן מוסיף שיש לבחון בזהירות את בסיסי ההשוואה של השכר הריאלי, ומדגיש את הפער בין מודל יפני הנשען על ייצור לבין שירותים ותוכנה גלובליים.

ההשוואה לבריטניה מציעה תמונה מורכבת לא פחות. הכלכלן הראשי של UBS, פול דונובן, מסביר שהגירה וגידול אוכלוסייה, לצד שירותי פיננסים וביטוח שמושכים כישרונות מכל העולם, תומכים בתוצר הבריטי. מנגד, העיתונאי מסאטו קימורה מתאר מלונדון התייקרות חריפה של דיור וארוחות בחוץ: העלייה בתמ"ג, לדבריו, אינה מתורגמת בהכרח לתחושת רווחה אצל התושבים.

בסיום חוזרים המשתתפים למדיניות ממשלת סנאה טאקאיצ'י. מול דבריה המצוטטים בתוכנית, שלפיהם ין חלש הוא הזדמנות גדולה ליצואנים, הם בוחנים את המחיר שמשלמים הצרכנים ואת זהירות הבנק המרכזי בהעלאת הריבית.

פורסם ב-Trari