הדאודורנט זול יותר, התכולה יקרה יותר: כאן בודקת את "המס הוורוד"
יעל צכנובר משווה מוצרים לנשים ולגברים, ואז עוברת מהאריזה הוורודה להוצאות שאין בהן בחירה: מוצרי היגיינה ואמצעי מניעה.
למה הכתבה הזאת? אחד הסרטונים שנצפו הכי הרבה מאז אתמול, עם 10,157 צפיות.
המס הוורוד: כמה עולה להיות אישה בישראל?
הכתבה הבאה: נטע רוט מוציאה את "תמרה משקרת", והעורכת הראשונה שלה הייתה סבתא שולמית
מה אפשר ללמוד מהסרטון
לחצו לקפיצה
- 0:26דנה קול וטלי תאני הררי מסבירות כיצד פנייה לזהות מגדרית מאפשרת לגבות תוספת מחיר.
- 1:25בהשוואת הדאודורנטים, המוצר לנשים זול יותר בקנייה אך יקר יותר לפי משקל.
- 2:16קול מתארת שיטת שיווק: מקטינים את המוצר, צובעים בוורוד ומוכרים ביוקר.
- 3:24הכתבה עוברת למוצרי היגיינה ולאמצעי מניעה, ומבחינה בינם לבין רכישות שאפשר לוותר עליהן.
- 4:56מוצגות הקלות במדינות אחרות והצעה להרחיב את סבסוד הגלולות עד גיל 24.
- 6:12תאני הררי דורשת מהמשווקים ערך מוסף; צכנובר ממליצה להשוות מחיר לפי משקל.
על המדף הדיגיטלי, הדאודורנט לנשים נראה זול יותר. רק כשמשווים את המחיר לפי משקל מתברר שבבדיקה של כאן חדשות, דווקא הוא היקר מבין השניים. זה הרגע שבו הכתבה של יעל צכנובר, "המס הוורוד: כמה עולה להיות אישה בישראל?", הופכת מושג שיווקי לחשבון שאפשר לבדוק בבית.
הכתבה צברה כעשרת אלפים צפיות בשעותיה הראשונות. במרכזה הבחנה חשובה: "המס הוורוד" אינו מס שהמדינה גובה, אלא כינוי לפערי תמחור בין מוצרים ושירותים המשווקים לנשים ולגברים. דנה קול, אשת שיווק ובעלת חברת הפרסום DIBOOR, מתארת שיטה של הקטנת מוצר, צביעתו בוורוד ומכירתו במחיר גבוה יותר.
פרופ' טלי תאני הררי מסבירה מה מאפשר לשיווק הזה לעבוד: "אנחנו לא קונים רק את המוצר, אנחנו קונים גם את ההתאמה לזהות שלנו." בבדיקת האונליין המשותפת עם צכנובר מופיעים הדאודורנטים, ובהמשך גם מארז חולצות לגברים מול חולצה בודדת לנשים. אלה השוואות של מחיר, כמות ואופן שיווק, לא רק של המספר הגדול ליד כפתור הקנייה.
בהמשך הכתבה עוברת מהבחירה באריזה להוצאות הכרחיות. ד"ר יסכה לנדסברג, רופאת נשים, מדגישה שמוצרי היגיינה אינם עניין שאפשר פשוט לוותר עליו. לפי החישוב המוצג בכתבה, עלותם המצטברת לאורך שנות הפוריות עולה על עשרת אלפים שקלים. כאן נכנס לתמונה גם מס ממשי: המע"מ המלא על המוצרים האלה, לצד סקירת הקלות במדינות אחרות והצעה להרחבת סבסוד גלולות.
צכנובר מסיימת בהמלצה לבדוק מחיר לפי משקל. תאני הררי מפנה את הדרישה גם לצד השני של המדף: על המשווקים להראות מהו הערך הנוסף שהצרכנית מקבלת, מעבר לצבע האריזה.
פורסם ב-Trari
לאן עכשיו?
אנשי מקצוע בתחום? רוצים לכתוב על כלכלה ב-Trari? ספרו לנו ›
מה דעתכם?
רוצים לדעת כשמישהו עונה לכם?
- מנויים
- 808,000 ▲ 1,000 השבוע
- צפיות לערוץ בשבוע האחרון
- 6,735,229
- קצב הצפיות של הערוץ (ליממה)
- 1,070,110 (ביום רגיל: 992,884)
- הסרטון עלה
- 15 בנובמבר 2026
- צפיות לסרטון עד עכשיו
- 6,609 (פחות מיממה באוויר)
- קצב הצפיות של הסרטון (ליממה)
- 13,498
המספרים
הכתבה הגיעה לכעשרת אלפים צפיות בשעותיה הראשונות באוויר. זהו מספר הצפיות בפועל מאז עלתה, לא נתון של יממה מלאה.
💡 בחנו את עצמכם
למה מתכוונים בכתבה בכינוי "המס הוורוד"?
הכינוי מתאר פערי תמחור מגדריים, ולא מס נפרד שהמדינה מטילה.


