השבוע בערוץ 6 סרטונים השבוע

דף, עט ושני שמות: צביקה בירנבאום בפרק 111 של כלא דמיוני

בחלק הראשון מתוך שניים הוא מספר על התאונה, שלושה חודשים לפני השחרור מהצבא, ועל שלוש וחצי השנים שישב בכלא.

ערוץ:

כלא דמיוני כתבה מ-12 באוקטובר 2026מערכת Trari

למה הכתבה הזאת? הסיכום השבועי של הערוץ: מה עלה השבוע, מה מושך צפיות עכשיו, ואיפה הערוץ עומד מול ערוצים דומים.

בגיל 21 נכנסתי לכלא על הריגת שני החברים הכי טובים שלי - צביקה בירנבאום - חלק #1 | פרק 111

כלא דמיוני הוא הקטן ביותר במנויים בין הפודקאסטים הקרובים אליו בגודל, אבל ביום הצפייה הנוכחי רק שניים מהם, אמירם טובים והמחתרת, מקבלים יותר צפיות ממנו. הצפיות היומיות בערוץ גבוהות כעת ביותר מפי שישה מהרגיל, וכמעט כולן מגיעות משיחה אחת.

זו השיחה עם צביקה בירנבאום. שלושה חודשים לפני השחרור מהצבא, בשלוש וחצי בלילה, הוא היה מעורב בתאונת דרכים בדרך הביתה. "שני חברים שנסעו איתי באוטו נהרגו בתאונה", הוא אומר. אחד מהם היה חבר עוד מהגן. הוא התעורר בבית החולים, ביקש דף ועט, כתב את שני השמות והבין. בגיל 21 נכנס לכלא על הריגה, ישב שלוש וחצי שנים ועוד שנה וחצי היה אסיר ברישיון.

המנחה מספרת שהכירה אותו בריטריט של מנהלי קהילות, והשיחה לא ממהרת אל הלילה ההוא. היא עוברת קודם בילדות בשכונת מעוז אביב בתל אביב, בשם שקיבל על שם סבו, באבחון הדיסלקציה ובחברויות עם השניים. בהמשך היא מגיעה לאשמה, לבושה ולאחריות שהוא לוקח על עצמו. "כלא פיזי נגמר... כלא דמיוני יכול להימשך כל החיים", אומר בירנבאום, והמשפט הזה הוא גם הרעיון שעליו בנוי הפודקאסט.

השיחה עלתה בשתי גרסאות, והארוכה שבהן עברה כבר כ-6,000 צפיות ביום הראשון שלה. היא מסתיימת בהבטחה לחלק שני.

גם פרק 110, עם שורד הנובה כפיר הוד, עוסק בשאלה של מי שנשאר בחיים. במשך שנה הוד לא סיפר את סיפורו, כי הרגיש שבסיפור של מי שירו עליו ולא פגעו בו אין משהו מיוחד. בפרק הוא חוזר גם לילדות, לפני שהוא מגיע אל הבוקר ההוא ואל החברים שלא חזרו.

לצדם עלו פרק עם אדם ריקלין, שכותרתו "אמא שלי לא נטשה אותי. היא לא אשמה", שיחה על בושה עם קטי גבעוני וגל משגב, וסרטון קצר שבו גבעוני מספרת את סיפור יציאת מצרים כפי שהיא קוראת אותו בספרי "חוק האחד".

פורסם ב-Trari