סקירה עולמית 52 אלף צפיות מאז אתמול

דופון-מורטי: האיחוד הלאומי לא השתנה, אלא מסתיר את פניו

אחרי הפיגוע הגזעני בטראפ, שר המשפטים הצרפתי לשעבר תוקף את מפלגת לה פן, מאשים גם את השמאל של מלנשון באנטישמיות ומתווכח על גבולות המחאה.

ערוץ: BFMTV ·

צרפתכתבה מ-1 בנובמבר 2026מערכת Trari

למה הכתבה הזאת? מהסרטונים של BFMTV שנצפו הכי הרבה מאז אתמול, עם 51,942 צפיות.

BFMTV: ערוץ החדשות הצרפתי שמשדר 24 שעות ביממה מאז 2005, בבעלות קבוצת CMA CGM של משפחת סעדה. 2.7 מיליון מנויים ו-2 מיליארד צפיות.

RN: "Je ne crois pas à la dédiabolisation, je crois à la dissimulation", estime Éric Dupond-Moretti

מה אפשר ללמוד מהסרטון

לחצו לקפיצה

0:30דיווח מהעצרת בטראפ מציג את המחאה נגד גזענות לאחר הפיגוע הקטלני.
6:51כרזת לה פן מובילה לטענת דופון-מורטי: הגנה על הרפובליקה מחייבת כיבוד שלטון החוק.
13:28התשובה שבכותרת: דופון-מורטי טוען שהאיחוד הלאומי מסתיר את האידאולוגיה שלו, ולא השתנה.
21:00דוהמל דוחה אחריות ישירה של מקרון להתחזקות לה פן, ומזכיר את שני ניצחונותיו עליה.
27:00קטע מהספר מציג את האשמות המחברים כלפי מחנה מלנשון באנטישמיות, באנטי-ציונות ובאלימות.
34:55הדיון עובר להיתר לצעוד במסלול בסטיליה-נסיון ולחשש המשתתפים מחזרה על האלימות בהפגנות.

האם מפלגת האיחוד הלאומי בצרפת שינתה את דרכה, או רק את האופן שבו היא מציגה את עצמה? אריק דופון-מורטי, שר המשפטים לשעבר, מציג תשובה נחרצת: בעיניו, מאמציה של מפלגת הימין הקיצוני להתרחק מתדמיתה ההיסטורית אינם שינוי אידאולוגי, אלא הסוואה.

בריאיון לערוץ החדשות BFMTV מצרפת, ששודר ב-30 באוקטובר, הוא מתארח לרגל ספר שכתב עם השרה לשעבר רוזלין בשלוט, העוסק בהתנגדות לאיחוד הלאומי. כותרת הסרטון היא "RN: "Je ne crois pas à la dédiabolisation, je crois à la dissimulation", estime Éric Dupond-Moretti", כלומר: דופון-מורטי אינו מאמין בטיהור התדמית של המפלגה, אלא בהסתרת פניה. האיחוד הלאומי היא המפלגה שנקראה בעבר החזית הלאומית, ושינתה את שמה ב-2018.

נקודת המוצא לדיון היא עצרת נגד גזענות ואסלאמופוביה בטראפ, ממערב לפריז, שבוע לאחר פיגוע שלפי דיווח הערוץ נהרג בו אדם אחד ונפצעו שבעה. בכתבה מובאת האשמתו של ראש העיר עלי ראבה, שלפיה האיחוד הלאומי תרמה להפצת שנאה. דופון-מורטי קושר בין שיח מסית לאלימות, אך זו טענה של המשתתפים באולפן, ולא ממצא שמוכיח אחריות של המפלגה לפיגוע.

מול כרזת בחירות של מרין לה פן, הקוראת להגן על הרפובליקה, דופון-מורטי טוען שהגנה כזאת מחייבת קודם כול כיבוד שלטון החוק. הוא מערער על יכולתה של המפלגה לייצג סדר ציבורי, ומביא דוגמאות למועמדים ולאנשים בסביבתה כדי לבסס את טענתו שלא התנערה מעברה. הפרשן אלן דוהמל מתאר מצדו ניסיון של לה פן לרכוש לגיטימציה ולהרחיב את מעגל תומכיה.

המנחה מפנה את השאלה גם אל המחנה ששלט בצרפת: האם לנשיא עמנואל מקרון יש אחריות להתחזקות האיחוד הלאומי? דוהמל דוחה אחריות ישירה ומזכיר שמקרון ניצח את לה פן פעמיים בבחירות לנשיאות. דופון-מורטי עובר לביקורת על כלי תקשורת בעלי קו אידאולוגי, שלדבריו נותנים מקום להתבטאויות גזעניות.

הביקורת אינה נעצרת בימין. באולפן מוצג קטע מספרם של דופון-מורטי ובשלוט, שבו הם מכנים את השמאל המזוהה עם ז'אן-לוק מלנשון תנועה אנטישמית, אנטי-ציונית ואלימה. אלה האשמותיהם כלפי מפלגת צרפת הבלתי כנועה. דוהמל משווה את הידרדרות השיח לאווירה של שנות השלושים.

בחלקו האחרון של השידור, שהוקלט לפני הפגנות 31 באוקטובר, השניים מבקרים החלטה של בית המשפט המינהלי לאפשר לאיגוד CGT לצעוד בין הבסטיליה לכיכר נסיון בפריז. הם חוששים מחזרה על האלימות והביזה של 17 באוקטובר, ומציגים מחלוקת בין הזכות להפגין לבין הערכת הסיכון ברחוב.